(1) לעניין קביעת סכום הפיצויים לא תבוא במניין תקופה של חופשה או פגרה כאמור, העוברת על 14 יום לשנת עבודה.

(2) עפ”י תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) תשכ”ג-1963, חופשת לידה שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה תחשב כוותק מלא לצורך חישוב פיצויי פיטורים. בגין התקופה בגינה אין זכאות לדמי לידה, יבואו במניין עד 14 יום כוותק לפיצויי פיטורים.

(3) עם זאת יצוין כי בהיעדר הלכה מכרעת של בית הארצי לעבודה בעניין זה, תיתכנה פרשנויות נוספות ביחס לסיווג התקופה (חופשה ללא תשלום – מתוך תקופה של שמירת הריון יילקחו כוותק לצורך חישוב פיצויי פיטורים 14 יום בלבד; מחלה –  מתוך תקופת שמירת ההיריון יילקחו 30 יום לכל שנת וותק של העובדת; הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עובד-מעביד – יילקחו כוותק לצורך חישוב פיצויי פיטורים 7 ימים בלבד מתוך תקופת שמירת ההיריון).

(4) הפסקה מחמת תאונה או מחלה לא תבוא במניין לעניין קביעת סכום הפיצויים למעט – תקופת הפסקה כאמור שעבורה זכאי העובד לתשלום מכUח היותו עובד, על-פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ושלא תעלה על 30 יום לשנת העבודה, עם זכות צבירה.

(5) הפסקה כאמור העולה על 7 ימים לשנת עבודה, לא תבוא במניין לעניין קביעת סכום הפיצויים.

(6) ביום 31.12.2009 פורסם ברשומות חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס’ 25), התש”ע-2009, אשר האריך תקופת הנתק כאמור משלושה חודשים לשישה חודשים. יצוין, כי במידה והנתק ביחסי עובד-מעביד ארע טרם מועד כניסתו לתוקף של התיקון לחוק, קיימת פרשנות, לפיה יש לבחון את משך הניתוק ביחס לשלושה חודשים ולא לשישה חודשים, קרי בהתאם למצב המשפטי טרם כניסתו של התיקון לחוק לתוקף.